top of page

לדעת מתי לסיים


הספר QUIT של אנני דיוק, נותן מקום של כבוד להחלטה לפרוש, לסיים, לעבור לדבר הבא כנראה ש- 18 שנות הנסיון שלה כאחת משחקניות הפוקר הטובות בעולם, בשילוב עם הידע והנסיון שלה בתחום הפסיכולוגי- קוגנטיבי לימדו אותה ש-

  1. צריך לדעת מתי לפרוש

  2. לעזוב זו החלטה קשה יותר מאשר להישאר

  3. לרוב נדחה את ההחלטה לפרוש ונשאר יותר זמן ממה שבאמת כדאי

כל הדיון הזה מאתגר את המשפט האלמותי, Winners never quit and quitters never win, שזכות היוצר עליו היא של וינסנט לוברדי, אחד מגדולי מאמני הפוטבול באמריקה, מנהיג של ספורטאים, עם פילוסופיה ועשייה משמעותית גם בתחומים של מאבק באפליה ובחוסר שיוויון אני בטח לא מבינה גדולה בספורט אבל נראה לי שכיום, 50 שנה אחרי שלוברדי כבר לא איתנו, אפשר להתיר את הקשר בין לעזוב ובין לוזריות

למי שבקטע של מודעות ניהולית ורפלקציה עצמית זה הזמן להתחיל ולשאול:

  1. עד כמה יש אצלנו א.נשים שנשארים.ות בתפקיד למרות שידוע (לנו/ להם.ן) שהם.ן כבר בתחושת מיצוי משמעותית, בחוסר עניין או לא מביאים.ות את המיטב?

  2. עד כמה מנהלים.ות בארגון נוטים לקחת את הזמן ולא לשחרר א.נשים לא מתאימים, גם כשהבטן והראש אומרים שזה הדבר הנכון לעשות?

  3. מה הרווחים ומה המחירים הארגוניים של חוסר קבלת ההחלטה לסיים?


ועוד מילה לסיום, נראה לי שכמו שחשוב לנו לגייס טוב, חשוב לנו גם לסיים טוב וחלק מסיום טוב הוא לדעת מתי לסיים






Komentarze


bottom of page