בשורה התחתונה - את מה שלא בטו דו ליסט, את מה שבא ועולה, ככה סתם ובלי מחשבה
7:12 ווטסאפ ממנכ״לית שבחיים לא מבטלת, היא על הפנים, כנראה וירוס, לילה של חוסר שינה והיא נאלצת לבטל
היא קצת מתפתלת שעוד בערך 50 דקות היינו כבר אמורות להתחיל ובכלל היא זוכרת שזו פגישה שהכנסנו ברגע האחרון במיוחד כי ביקשה
מצאתי את עצמי כותבת לה שהבריאות מעל הכל, ממליצה על איזה תה טוב ומזכירה עם אימוג׳י חצי מחייך, שלמרות שהיא לא ניצלה את זה עד כה, אפשר לבטל איתי פגישות גם ברגע האחרון
מבלי להיכנס כאן לשלל הסיבות למה זו הגישה שלי נאמלק למשפט אחד שזה מתחבר לתפיסת עולם של שפע ושל חווית השותפים שלנו בשדה לפיתוח ארגונים טובים
אבל יש בגישה הזו דבר נוסף שמכוון פנימה לעצמי
למדתי שכשנוצר לי באופן מפתיע זמן פנוי, אני בוחרת מה לעשות איתו באופן שונה מהרגיל
אני נותנת לעצמי ליפול על איזה משהו, נכנסת אליו, בלי מכוונות לאפקטיביות או ליעילות
זה יכול להיות לשמוע שיר טוב בריפיט, לצאת להליכה באויר שבחוץ, לשלוח שורת ווטסאפים מתעניינים לא.נשים או מה שקרה היום
איכשהו העיניים שלי נחתו על קלסר שחור כזה, מאלו עם הכתמים הלבנים, של קורס אימון שלקחתי בו חלק במקביל ללימודים בבר אילן, זה היה בשלב האחרון של התואר כששיעמם לי וחיפשתי מה עוד ללמוד
מדובר ב2006-8 שנים שבהן קלסרים, דפדפות שורה ועטי פיילוט 0.5 בצבע כחול היו הוצאה חודשית אהובה ורצינית שלי
מפה לשם מצאתי מלא מאמרים וכתבות שהדפסתי, הכל מאורגן למשעי בניילוניות, על חלקן משודכות פתקאות מסכמות בכתב יד קריא שנותר לי רק להתגעגע אליו
בניילונית האחרונה היתה מחברת דקה, בצבע תכלת, שלא זכרתי שאי פעם היתה לי ובה מילות סיום ואיחולים מחברותיי לקורס אימון
זה הזמן לציין שהייתי בת 24 בזמנו (אם חישבתי נכון), הצעירה בקורס ואחת מתוך 2 חילוניות בקבוצה של נשים חרדיות (והנה מוטיבציה נוספת שהיתה לי להשתתפות בקורס)
מצאתי במחברת מילים שכתבה לי ליאת, שאין לי שמץ מה שם משפחתה, או איפה היא היום, אבל זכור לי שאז היא היתה החילונית השנייה, בת 28
ליאת נתנה לי עצה שלא ידעתי אז לשמוע אבל מזל שיש פגישות שמתבטלות ואז לפעמים אני מצליחה
Comments