אז הבנו שעלינו להיות אג'ילים, לחבק את העולם שבהפרעה ואת כל השיבושים. אבל איך נגבש תכנית עבודה במציאות כזו?
לפני הכל נפנים שהעתיד לא צפוי והמציאות בתנועה. את המסר הלא פשוט הזה צריך להעביר בארגון באחריות וברגישות.
נשקיע את האנרגיה הניהולית בחשיבה על מספר תסריטים עתידיים של המציאות - זו הדרך להיערך בתכנית העבודה לכמה אפשרויות ולא רק למציאות אחת.
שימו לב, לא מדובר בניסיון לנבא או לדעת מה בדיוק יקרה, כי הרי אין שום סיכוי שנדע. הכוונה היא לחשוב על תרחישים פוטנציאליים שיפתחו לנו את הראש.
ומה עוד?
אל תוותרו על חשיבה על תרחיש שכרגע נתפס לא הגיוני, כי דווקא ממנו יגיע משהו חדש (וקורונה היא כבר תסריט קיים, הרעיון הוא לחשוב על מציאות ששונה בתכלית המציאות המוכרת לנו).
מומלץ לעיין בספר המעולה של עדי יופה שעוסק בטרנדים בעולם משובש.
ואגב אל תשכחו לשלב חופש בתכנית, יש לי תחושה שנצטרך ובינתיים קבלו תמונת חופש ביתית.
コメント